כל האמת על פארק הכלבים

אינני לוקח את הכלבים שלי לפארק כלבים. הרעיון התיאורטי של פארק לכלבים הוא רעיון מעולה, מקום בו הכלבים יכולים לשחק יחדיו ולרוץ בחופשיות. אך למעשה, במציאות היום, אני מוצא כי פארק הכלבים יוצר יותר בעיות מאשר שהוא פותר אותן.

ישנן כמה מכשולים עם פארק לכלבים. הבעיה המרכזית היא חוסר המידע שקיים לגבי הכלבים אשר נמצאים בחופשי בפארק. אני אינני יודע אילו כלבים הם אגרסיביים או אילו כלבים חולים או לא מחוסנים אשר נושאים עימם טפילים ווירוסים שונים כגון שעלת המכלאות. הסיכון לחשיפת הכלבים שלי למחלות או לתקיפות אגרסיביות גבוהה יותר בפארק לכלבים מאשר ברחוב. מאחר והכלבים שלי מחוסנים אני לא כל כך דואג מבחינה בריאותית אלא מבחינה התנהגותית.

בנוסף, בעלי הכלבים אינם תמיד מודעים למה שקורה סביבם ולא מודאגים מהתנהגות כלביהם. מרבית הבעלים מעבירים את זמנם בפארק בשיחות עם בעלי כלבים אחרים, או בשיחות בפלאפון מבלי לשים לב מה מתרחש עם הכלב שלהם. ישנם אנשים המביאים את כלבם לפארק הכלבים בכדי לנסות לתקן ולטפל בבעיות התנהגות של כלבם אך פארק הכלבים הוא אינו המקום הנכון לכך. בעלי הכלבים אשר בליבם כוונות טובות מביאים את כלבם החדש או כלבם הלא חברתי לפארק מבלי כל ידיעה על רמת הנוחות של הכלב בסביבת כלבים אחרים. אני מקבל שיחות רבות ואי מיילים רבים בנוגע לכלבים אשר נפצעו או פצעו כלבים אחרים בפארק הכלבים. הבעיות המתפתחות אצל כלבים בשל אירועים כאלו הם פחד ,לאחר שהכלב פשוט משתעשע בעוד כלב גדול מימדים קופץ עליו בכדי לשחק עימו ובעצם מפחיד אותו לבין כלב אשר תלש את אוזנו של כלב אחר בזמן ששיחקו עם כדור.

ישנה אמרה בין מאלפי הכלבים: " אם תלך לפארק הכלבים מספיק זמן, משהו רע יקרה". בעוד שקיימים הרבה כלבים נחמדים, בריאים וחברותיים אשר פוקדים את פארקי הכלבים, כמעט בלתי אפשרי להגן על הכלב שלך מפני חוויה לא נעימה בסביבה ללא כל שליטה.

יכול להיות שאלו לא בעיות גדולות עבור כלבים מאוזנים אשר יעבירו בקלות את אשר מתרחש בפארק. אך עבור כלבים צעירים (מתחת לגיל שנתיים), כלבים פחדנים או כלבים אשר מתעצבנים בקלות חווית הפארק לא תהיה נעימה כלל. חוויה טראומטית אחת יכולה לשנות את חיי הכלב לחיי פחד או לכלבים מגיבים, דברים אשר אנו המאלפים רואים רבות.

וכאילו שזה לא מספיק, אך אני נמנע מלהגיע לפארק הכלבים גם מהחשש ממה שכלבי ילמד שם. הכלבים אשר פוקדים את הפארקים הם בגילי התבגרות, מה שיכול לגרום לבלגאן מאחר ואין הרבה "מבוגרים" כדי להשליט סדר בסביבה. ההתנהגות אשר שולטת בפארקים היא התנהגות דוחפנית חוצפנית ומעוררת תגובות. צפייה וחווית התנהגות כזאת בפארק מלמדת את הכלב שכך צריך להתנהג עם כלבים אחרים מה שיוצר לנו סביבה בריונית.

אך הבעיה השכיחה ביותר בפארק אשר מרבית הבעלים פונים אלי לעזרה היא כאשר הכלב מסרב לציית לפקודת "אליי" . כלבים לומדים מהר שכאשר הם מצייתים לפקודת "אליי" משמעותה הפסקת הכיף ולכן הם מנסים למנוע מלהיתפס במעשה לא רצוי. לקוחה אחת התקשרה אליי לאחר שלקח לה יותר מארבע שעות לתפוס את הכלב שלה !

אם הכלב שלך חברותי ואתה עצלן והוא צריך לצאת מהבית, פארק הכלבים יכול להיות רעיון טוב עבורך, אך זכור להישמר מפני כלבים אשר אינך מכיר ואל תהפוך את הפארק לפתרון היום יומי שלך. פארק הכלבים הוא אינו התרופה עבור כלב אשר אינו חברותי !

לטיפים נוספים עבור אילוף כלבים, עבור אל אתר שלנו

אבולוציית הכלבים נהרסת

אנו נמצאים כיום במצב שבו מגדלי הכלבים מרביעים סוגי כלבים אשר תוצאתם מניבים כלבים לא בריאים. אני אף פעם לא אקנה או אאמץ כלב אשר תכונותיו הגזעיות גורמות לנטל בריאותי. הדבר פשוט ייתן תמריץ למגדלי הכלבים להמשיך להרביע גזעים אשר בסופו של דבר בעלי נטיה גבוהה למחלות רבות ושונות. תמונות הכלבים אשר בצידו השמאלי של הדף לקוחים מספר "Breeds of all Nations" משנת 1915. התמונות בצד הימני הינם תמונות עדכניות של כלבים בימינו הלקוחים ממספר מקורות. לצורך השוואה קלה יותר בחרתי בתמונות בעלות תנוחות דומות.

מדהים כיצד גזע הבול טרייר היה פעם יפה ואתלטי. איפשהו במסע ההרבעה של הגזע, ראשו עבר מוטציה וכרסו התעבה רבות. במשך הזמן הגזע אף פיתח מספר מחלות כגון עודף שיניים ורדיפת זנב כפייתית.

גזע הבאסט התנמך וסבל משינויים במבנה רגליו האחוריות, עור מיותר, בעיות בחוליות, עיניים נפולות אשר גורמות להיפוך שפת העין התחתונה ולאוזניים מוארכות בהגזמה יתרה.

צורת פרצוף קצר גורמת למספר רב של בעיות בריאותיות. לגזע הבוקסר המודרני לא רק שיש פרצוף קצר אלא קטעו הקדמי, החרטום נוטה לכיוון מעלה. לכלבים בעלי פרצוף מקוצר קיים קושי רב לאזן את טמפרטורת גופם במזג אויר חמים. לגזע זה אף נטייה גבוהה לחלות בסרטן.

הבולדוג האנגלי מסמל את כל אשר שגוי בכלב. הוא סובל כמעט מכל מחלה אפשרית. מחקר אשר נערך בשנת 2004 על ידיKennel Club מצא כי הם מתים בגיל ממוצע של 6.25 שנה. לא קיים בולדוג אנגלי בריא. הפרופורציה המפלצתית של הבולדוג למעשה מונעת מהם להזדווג או להוליד ללא התערבות רפואית.

לרגלי כלב התחש וצווארו היה שימוש פונקציונאלי בעבר בעל היגיון התואם לגודלו. אך כיום גבו של הגזע יחד עם צווארו התארך, החזה שלו בולט קדימה ורגליו התכווצו לפורפוציה אשר הביאה לרווח קטן ביותר בין החזה שלו לבין הרצפה. לכלב התחש הסיכוי הגבוה ביותר לחלות בדיסק בין חולייתי אשר גורם לשיתוק. הוא גם נוטה לגידול קצר ונמוך של העצם- גמדות, אשר גורם לבעיות שונות עם רגליהם.

הרועה הגרמני הינו גזע אשר מדובר עליו רבות בעניין גזעי הכלבים אשר נהרסו במשך השנים. אולי בגלל שהיה פעם גזע כל כך מדהים.  בספר משנת 1915 “Dog of all Nations” הוא מתואר ככלב בינוני, כ- 25 ק"ג, רחוק מאוד ממראהו כיום בעל חזה בצורת חבית, גב משופע, קורדינציה לקויה ומשקל של 38 קילו. הרועה הגרמני יכל פעם לקפוץ בקלות מעל קיר בגובה של 2.5 מטר. זמנים אלו רחוקים מאוד כיום.

גזע הפאג הוא עוד דוגמא קיצונית של גזע עם בעיות הקשורות לאופיו ותכונותיו, לחץ דם גבוה, בעיות לב, חמצן נמוך, בעיות בנשימה, נטייה להתחממות יתר, בעיות שיניים וקיפולי עור אשר גורמות לדלקות. הזנב המסולסל הרצוי כל כך הוא בעצם פגם גנטי ובמצבים קיצוניים הוא יכול לגרום לשיתוק.

פעם, כלב עבודה אצילי, כיום, הסנט ברנרד המודרני גדול למידותיו, פרצופו נמעך פנימה ובעל עודף עור. אתם לא תמצאו כלב זה עובד יותר, הם לא מסוגלים להתמודד עם עבודה כאשר גופם מתחמם יתר על המידה. מחלותיו כוללים פגם הקשור לקרישת הדם, סרטן העצם, היעדר עדשה בעין,  נטייה לעיניים נפולות והיפוכו של שפת עין תחתונה.זה לא מציאותי לצפות מכל גזע להיות נקי מכל פגם גנטי, אך מגדלי כלבים בחרו בכוונה תחילה בשימור תכונות אשר נראות מושכות אך בעצם גורמות למחלות. מגדלי כלבים אלו טוענים כי הם בעצם משפרים את הגזע. אם "שיפור" מראה הכלב כופה עליו מחלות רבות אז ברור שזהו לא שיפור. גרימת סבל ועוול לכלב לתועלת מראה הוא לא שיפור אלא התעללות לשמה.

לטיפים נוספים עבור אילוף כלבים, עבור אל אתר שלנו