כל האמת על פארק הכלבים

אינני לוקח את הכלבים שלי לפארק כלבים. הרעיון התיאורטי של פארק לכלבים הוא רעיון מעולה, מקום בו הכלבים יכולים לשחק יחדיו ולרוץ בחופשיות. אך למעשה, במציאות היום, אני מוצא כי פארק הכלבים יוצר יותר בעיות מאשר שהוא פותר אותן.

ישנן כמה מכשולים עם פארק לכלבים. הבעיה המרכזית היא חוסר המידע שקיים לגבי הכלבים אשר נמצאים בחופשי בפארק. אני אינני יודע אילו כלבים הם אגרסיביים או אילו כלבים חולים או לא מחוסנים אשר נושאים עימם טפילים ווירוסים שונים כגון שעלת המכלאות. הסיכון לחשיפת הכלבים שלי למחלות או לתקיפות אגרסיביות גבוהה יותר בפארק לכלבים מאשר ברחוב. מאחר והכלבים שלי מחוסנים אני לא כל כך דואג מבחינה בריאותית אלא מבחינה התנהגותית.

בנוסף, בעלי הכלבים אינם תמיד מודעים למה שקורה סביבם ולא מודאגים מהתנהגות כלביהם. מרבית הבעלים מעבירים את זמנם בפארק בשיחות עם בעלי כלבים אחרים, או בשיחות בפלאפון מבלי לשים לב מה מתרחש עם הכלב שלהם. ישנם אנשים המביאים את כלבם לפארק הכלבים בכדי לנסות לתקן ולטפל בבעיות התנהגות של כלבם אך פארק הכלבים הוא אינו המקום הנכון לכך. בעלי הכלבים אשר בליבם כוונות טובות מביאים את כלבם החדש או כלבם הלא חברתי לפארק מבלי כל ידיעה על רמת הנוחות של הכלב בסביבת כלבים אחרים. אני מקבל שיחות רבות ואי מיילים רבים בנוגע לכלבים אשר נפצעו או פצעו כלבים אחרים בפארק הכלבים. הבעיות המתפתחות אצל כלבים בשל אירועים כאלו הם פחד ,לאחר שהכלב פשוט משתעשע בעוד כלב גדול מימדים קופץ עליו בכדי לשחק עימו ובעצם מפחיד אותו לבין כלב אשר תלש את אוזנו של כלב אחר בזמן ששיחקו עם כדור.

ישנה אמרה בין מאלפי הכלבים: " אם תלך לפארק הכלבים מספיק זמן, משהו רע יקרה". בעוד שקיימים הרבה כלבים נחמדים, בריאים וחברותיים אשר פוקדים את פארקי הכלבים, כמעט בלתי אפשרי להגן על הכלב שלך מפני חוויה לא נעימה בסביבה ללא כל שליטה.

יכול להיות שאלו לא בעיות גדולות עבור כלבים מאוזנים אשר יעבירו בקלות את אשר מתרחש בפארק. אך עבור כלבים צעירים (מתחת לגיל שנתיים), כלבים פחדנים או כלבים אשר מתעצבנים בקלות חווית הפארק לא תהיה נעימה כלל. חוויה טראומטית אחת יכולה לשנות את חיי הכלב לחיי פחד או לכלבים מגיבים, דברים אשר אנו המאלפים רואים רבות.

וכאילו שזה לא מספיק, אך אני נמנע מלהגיע לפארק הכלבים גם מהחשש ממה שכלבי ילמד שם. הכלבים אשר פוקדים את הפארקים הם בגילי התבגרות, מה שיכול לגרום לבלגאן מאחר ואין הרבה "מבוגרים" כדי להשליט סדר בסביבה. ההתנהגות אשר שולטת בפארקים היא התנהגות דוחפנית חוצפנית ומעוררת תגובות. צפייה וחווית התנהגות כזאת בפארק מלמדת את הכלב שכך צריך להתנהג עם כלבים אחרים מה שיוצר לנו סביבה בריונית.

אך הבעיה השכיחה ביותר בפארק אשר מרבית הבעלים פונים אלי לעזרה היא כאשר הכלב מסרב לציית לפקודת "אליי" . כלבים לומדים מהר שכאשר הם מצייתים לפקודת "אליי" משמעותה הפסקת הכיף ולכן הם מנסים למנוע מלהיתפס במעשה לא רצוי. לקוחה אחת התקשרה אליי לאחר שלקח לה יותר מארבע שעות לתפוס את הכלב שלה !

אם הכלב שלך חברותי ואתה עצלן והוא צריך לצאת מהבית, פארק הכלבים יכול להיות רעיון טוב עבורך, אך זכור להישמר מפני כלבים אשר אינך מכיר ואל תהפוך את הפארק לפתרון היום יומי שלך. פארק הכלבים הוא אינו התרופה עבור כלב אשר אינו חברותי !

לטיפים נוספים עבור אילוף כלבים, עבור אל אתר שלנו

אבולוציית הכלבים נהרסת

אנו נמצאים כיום במצב שבו מגדלי הכלבים מרביעים סוגי כלבים אשר תוצאתם מניבים כלבים לא בריאים. אני אף פעם לא אקנה או אאמץ כלב אשר תכונותיו הגזעיות גורמות לנטל בריאותי. הדבר פשוט ייתן תמריץ למגדלי הכלבים להמשיך להרביע גזעים אשר בסופו של דבר בעלי נטיה גבוהה למחלות רבות ושונות. תמונות הכלבים אשר בצידו השמאלי של הדף לקוחים מספר "Breeds of all Nations" משנת 1915. התמונות בצד הימני הינם תמונות עדכניות של כלבים בימינו הלקוחים ממספר מקורות. לצורך השוואה קלה יותר בחרתי בתמונות בעלות תנוחות דומות.

מדהים כיצד גזע הבול טרייר היה פעם יפה ואתלטי. איפשהו במסע ההרבעה של הגזע, ראשו עבר מוטציה וכרסו התעבה רבות. במשך הזמן הגזע אף פיתח מספר מחלות כגון עודף שיניים ורדיפת זנב כפייתית.

גזע הבאסט התנמך וסבל משינויים במבנה רגליו האחוריות, עור מיותר, בעיות בחוליות, עיניים נפולות אשר גורמות להיפוך שפת העין התחתונה ולאוזניים מוארכות בהגזמה יתרה.

צורת פרצוף קצר גורמת למספר רב של בעיות בריאותיות. לגזע הבוקסר המודרני לא רק שיש פרצוף קצר אלא קטעו הקדמי, החרטום נוטה לכיוון מעלה. לכלבים בעלי פרצוף מקוצר קיים קושי רב לאזן את טמפרטורת גופם במזג אויר חמים. לגזע זה אף נטייה גבוהה לחלות בסרטן.

הבולדוג האנגלי מסמל את כל אשר שגוי בכלב. הוא סובל כמעט מכל מחלה אפשרית. מחקר אשר נערך בשנת 2004 על ידיKennel Club מצא כי הם מתים בגיל ממוצע של 6.25 שנה. לא קיים בולדוג אנגלי בריא. הפרופורציה המפלצתית של הבולדוג למעשה מונעת מהם להזדווג או להוליד ללא התערבות רפואית.

לרגלי כלב התחש וצווארו היה שימוש פונקציונאלי בעבר בעל היגיון התואם לגודלו. אך כיום גבו של הגזע יחד עם צווארו התארך, החזה שלו בולט קדימה ורגליו התכווצו לפורפוציה אשר הביאה לרווח קטן ביותר בין החזה שלו לבין הרצפה. לכלב התחש הסיכוי הגבוה ביותר לחלות בדיסק בין חולייתי אשר גורם לשיתוק. הוא גם נוטה לגידול קצר ונמוך של העצם- גמדות, אשר גורם לבעיות שונות עם רגליהם.

הרועה הגרמני הינו גזע אשר מדובר עליו רבות בעניין גזעי הכלבים אשר נהרסו במשך השנים. אולי בגלל שהיה פעם גזע כל כך מדהים.  בספר משנת 1915 “Dog of all Nations” הוא מתואר ככלב בינוני, כ- 25 ק"ג, רחוק מאוד ממראהו כיום בעל חזה בצורת חבית, גב משופע, קורדינציה לקויה ומשקל של 38 קילו. הרועה הגרמני יכל פעם לקפוץ בקלות מעל קיר בגובה של 2.5 מטר. זמנים אלו רחוקים מאוד כיום.

גזע הפאג הוא עוד דוגמא קיצונית של גזע עם בעיות הקשורות לאופיו ותכונותיו, לחץ דם גבוה, בעיות לב, חמצן נמוך, בעיות בנשימה, נטייה להתחממות יתר, בעיות שיניים וקיפולי עור אשר גורמות לדלקות. הזנב המסולסל הרצוי כל כך הוא בעצם פגם גנטי ובמצבים קיצוניים הוא יכול לגרום לשיתוק.

פעם, כלב עבודה אצילי, כיום, הסנט ברנרד המודרני גדול למידותיו, פרצופו נמעך פנימה ובעל עודף עור. אתם לא תמצאו כלב זה עובד יותר, הם לא מסוגלים להתמודד עם עבודה כאשר גופם מתחמם יתר על המידה. מחלותיו כוללים פגם הקשור לקרישת הדם, סרטן העצם, היעדר עדשה בעין,  נטייה לעיניים נפולות והיפוכו של שפת עין תחתונה.זה לא מציאותי לצפות מכל גזע להיות נקי מכל פגם גנטי, אך מגדלי כלבים בחרו בכוונה תחילה בשימור תכונות אשר נראות מושכות אך בעצם גורמות למחלות. מגדלי כלבים אלו טוענים כי הם בעצם משפרים את הגזע. אם "שיפור" מראה הכלב כופה עליו מחלות רבות אז ברור שזהו לא שיפור. גרימת סבל ועוול לכלב לתועלת מראה הוא לא שיפור אלא התעללות לשמה.

לטיפים נוספים עבור אילוף כלבים, עבור אל אתר שלנו

לחיות עם כלב תוקפני

קצת עובדות סטטיסטיות מתוכנית הטלויזיה האמריקנית "20/20" :

-  90% מנשיכות הכלבים קורים לאנשים המכירים את הכלב
-   רוב הכלבים הנושכים הם כלבי המשפחה
-  70%-60%  מנשיכות הכלבים הם על ילדים או קשישים
-  40% מהנשיכות על ילדים גורמים לאיבוד רקמת הפנים

כלב אגרסיבי לא הופך בן יום למפלצת. הוא מראה סימני התראה במשך כל חייו כי הוא לא חיית מחמד ידידותית.

כגור הוא בטח נחבא אל הכלים ולא רצה כל קשר עם זרים או מקומות זרים. או יכול מאוד להיות שהוא התפתח לאט לבריון לאחר שנהם על אנשים שהתקרבו לצעצועים או לאוכל שלו.

בכל מצב מומלץ לגשת לבעיה במוקדם ולא במאוחר

אין אנו יכולים להאשים את בעל הכלב הממוצע בכך שפספס לראות את סימני ההתראה של כלבו האגרסיבי. אם מישהו מגדל כלב בפעם הראשונה בשבילו זה מספיק להתמודד עם לימוד עשיית צרכים נכון ולהישמע לפקודות פשוטות. אך אותו בעל כלב חייב להבין כי קיימת עליו האחריות לזהות כי כלבו הפך לאגרסיבי ולתת את תשומת הלב לכך באופן מיידי.

קיימים מספר סוגי אגרסיות שהכלבים מביעים.לפניכם רשימה של הסוגים העיקריים ודרכי התמודדות עם כל אחד מהסוגים. הבנת שורש הבעיה של האגרסיביות תעזור לכם להבין איך להתמודד עימם ולשלוט בבעיה.

סוגים שונים של תוקפנות

• ,תוקפנות דומיננטית
• תוקפנותת טריטוריאלית
• תוקפנות פחד
• תוקפנות דומיננטית:

הרבה אנשים חושבים שזה חמוד כאשר הגור נוהם או נותן נשיכה קטנה כאשר מתקרבים לצלחת האוכל שלו. הם אף צוחקים ומראים לחבריהם איך הגור שלהם יגדל להיות 'קשוח'.

אך מה שהם לא מבינים כי הכלב שלהם מראה סימנים מקדימים של דומיננטיות.האמת היא שהוא יגדל להיות אגרסיבי כלפי בני המשפחה בנוסף לזרים.נהימות ונשיכות בשלב מוקדם זה יכול להתפתח בקלות לכלב בוגר שישלוט על הבית. אם מדובר בפינצ'ר במשקל 4 קילו אז הבעיה היא לא כל כך גדולה.אך אם זה גור רוטוויילר שיגדל להיות 40-60 קילו

• תוקפנות טרף

 של מפלצת, זה מהווה בעיה גדולה וכבדה מאוד

תוקפנות דומיננטית צריכה לקבל מענה ברגע שמזהים אותה לא משנה כמה צעיר או קטן הכלב.
מחשבה מעננית שהגיע אלי מהתוכנית 20-20 היא שרוב נשיכות הכלבים הם על ידי כלבים קטנים ולא גדולים.במחקר של אוניברסיטת קליפורניה נמצא כי סביר יותר שכלבים מתחת לשבעה קילו ינשכו או יתקפו. אני חושב כי בעלי כלבים קטנים לא מודעים ומבינים כי הכלבים שלהם אף הם מסוכנים ויכולים לתקוף.
רוב בעלי כלבים גדולים אכן מנסים לשלוט בבעיות התוקפנות של כלבם אם זה אומר להתחיל באילוף מקצועי, למסור את הכלב או במצבים קיצוניים אף להרדימו.בעוד שבעלי כלבים קטנים נוטים להתעלם מהבעיה ומרגישים כי כלבם פשוט מתנהג באופן חמוד ונוהם על ילדים או אורחים אשר מנסים לשבת על הספה לידו.
העובדה היא כי כלבים קטנים יכולים לנשוך ילדים קטנים בפרצוף.

כדי להתמודד ולפתור את בעיית התוקפנות אנחנו צריכים להבין כי כלבים הם בעלי חיים אשר חיים כלהקה. מעל כל האינסטינקטים אשר הם קיבלו כירושה הם חיים  וגדלים כחיות להקה מאז ומעולם. הטבע שלהם דורש מחיה כלהקה ואם אחד לא בנוי ללהקה מסוימת הוא באופן עצמאי יפתח את חוקי וכללי הלהקה שלו. אם הכלבים לא רואים בבעלים שלהם כראש הלהקה הם יקחו זאת על עצמם להפוך לראש הלהקה.

זוהי הסיבה שכלבים יקבלו על עצמם פקודות שונות מהבעלים להם ולאו דווקא מהאישה ולחילופין הכלב יקבל פקודות מהאישה אך לא מהגבר.

הכל מסתכם בנקודה אחת-איך הכלב רואה את האדם לפי סדר הלהקה.

הדבר הראשון שצריך להיעשות כדי לשלוט על כלב דומיננטי הוא לשנות את מבנה הלהקה שלו. הכלב צריך לרדת לתחתית הרשימה במבנה הלהקה. הדבר נעשה על ידי שליטה בכל דבר בחיייו של הכלב. לכלב דומיננטי אסור לישון על מיטה או בחדר השינה. המקום הטוב ביותר לישון תמיד יהיה בשביל המנהיג בלהקה (בעל הכלב).כלבים דומיננטים לעולם לא יאכלו מן השולחן. למעשה, בזמן הארוחה הכלב צריך לשהות במלונה והוא יאכל רק לאחר זמן הארוחה (במבנה הלהקה, כלבים בתחתית הרשימה תמיד יאכלו אחרונים).

בהחלט חשוב כי הכלב הדומיננטי יעבור אימון משמעת.

הדבר משמעותי ביותר לבניית סדר בלהקה.

אימון משמעת אינו מספיק בהכרח לבניית סדר בלהקה והכלב אף צריך לעבור אימון אילוף אחר.

אם הדומיננטיות בכלב מגיעה למצב שבו הוא תוקף אותך בעת שאתה מתקן את ההתנהגות שלו- הגיע הזמן לשים עליו זמם ולפנות לקבלת ייעוץ ממאלף מקצועי.

לטיפים נוספים עבור אילוף כלבים, עבור לאתר שלנו

טעויות נפוצות של בעלי כלבים

האם איבדת את קור הרוח שלך בניסיון לאלף את כלבך?

האם הגעת לרגע משבר ולסף תסכול שאתה מוכן לוותר על אילוף וחינוך המשמעת של הכלב שלך? האם כן, אל דאגה, אתה לא 'מסטר' מרושע, אתה רק בן אדם. ואפילו יותר מזה, אתה חווה מה שרוב בעלי גור/כלב חדש עוברים עם הניסיון לאלף אותם.

כולנו יודעים שאנו צריכים לאלף את הכלב שלנו את חוקי המשמעת והתהליך אינו קל  ודורש סבלנות מעבר ליכולת לדעת איך לאלף.

זה הכרחי ביותר בשבילך ליצור גבולות עם הכלב ולהחליט מיהו הבוס במערכת היחסים שלכם. כי אם לא תעשה זאת עכשיו אתה עלול לסבול בהמשך הדרך.

אני לא מנסה להפחיד אך העובדה היא שאילוף הכלב משמעת היא הבעיה הנפוצה ביותר בין בעלי הכלבים אם זה בתחילת הדרך או בהמשכה כאשר הכלב הופך לדורש יותר מתמיד.

טעות נפוצה #1 של בעלי כלבים בעת אילוף כלבם החדש-

 לתת לכלב ללעוס על כל דבר העומד בדרכו.

מרגע בו שיני הכלב מתחילים לבקוע הם ירצו ללעוס על כל דבר וזה נורמלי לחלוטין.זוהי התנהגות נורמלית לגורי כלבים ואף לכלבים בוגרים.

לכן, כאשר אתם מאלפים את הכלב שלכם אל תקחו ממנו את מה שבא לו בטבעיות-זה לא יגרום לו שמחה. הסבו את תשומת ליבו לצעצועי לעיסה. הם בטוחים יותר ללעיסה ועשויים מחומרים עמידים יותר כך שהכלב שלכם יהיה שמח לשפשף את חניכיו ושיניו עליהם.

טעות נפוצה #2 של בעלי כלבים בעת אילוף כלבם:

לחשוב שכלב נובח על אדם זר הינו דבר טבעי.

נביחה היא אכן בא באופן טבעי לכלב אך הופך לבעיה כאשר הנביחה מתמשכת כל היום ללא כל סיבה.

נביחה יכולה להתפרש כהמון דברים אחרים. בדידות,שעמום,רעב, צורך לעשות צרכים וכו'.

אתם צריכים לפענח למה זה קורה ולעודד נביחות רק כשצריך כמו להזהיר על סכנה או ליידע אותכם שהוא נמצא בסכנה.

חשוב- השתדלו לא לתת תשומת לב לכלבכם כל פעם שהוא נובח (אם לטוב ולרע), אתם פשוט תלמדו אותו שפעם הבאה שירצה תשומת לב הוא פשוט ינבח.

טעות נפוצה #3 :

המחשבה כי הכלב שלך רשע ואגרסיבי בגלל שהוא נושך.

בסדר, לחלק מהכלבים יש את בעית האגרסיה אך רוב הגורים נשיכות הוא עניין של משחק בלבד. הם עושים זאת לעיתים כדי לקבל תשומת לב תוך כדי משחק.

לא משנה מהי הסיבה שהכלב שלכם נושך, אתם צריכים להסביר לו שזה לא בסדר. אם אתם לא מצליחים לעשות זאת בעת אילופו הכלב שלכם יכול לגדול ולחשוב שכל פעם שהם ירצו משהו הם פשוט ינשכו אפילו שהם לא מתכוונים להזיק והבעיה תהפוך לבעיה הרבה יותר גדולה ביניכם.

לקוח שלי אמר לי השבוע כי הכלב שלו מאולף לעשות את צרכיו על נייר עיתון בחדר המטבח.
לצערי ללמד כלב לעשות את צרכיו על עיתון בתוך הבית מנוגד ולא תורם לאילוף הכלב לעשות את צרכיו מחוץ לבית. הסיבה היא כי התרגול מלמד את הכלב שזה בסדר לעשות את צרכיו בתוך הבית אפילו אם זה על נייר עיתון.

טעות נפוצה #4 -

"הכלב שלי אוכל את הקקי שלו, אני חושב שאני אביא אותו לאימוץ בגלל שהוא משוגע בראש"

לבעיה הזאת יש שם-  Coprophagia (כאשר חיה אוכלת את הצואה שלו או של חיה אחרת).

בעיה זאת נורמלית בקרב הגורים, זאת יכולה להיות תוצאה של רבייה שגויה (מחוץ לשליטתך), הכלבים אף עושים זאת כאשר הם חשים כי משהו בדיאטה שלהם לא מאוזן ומשלימים זאת על ידי אכילת צואה.

כאשר אתם לוקחים את הגור שלכם הביתה בפעם הראשונה המצב יכול להיות מלחיץ מכל הדברים שאתם צריכים לעשות, אך קחו נשימה עמוקה והתכוננו להגעה של הכלב כמו כל דבר אחר חדש המגיע אליכם.

התייעצו עם מאלף כלבים מקצועי ומוסמך כי לא כל דבר הנוגע לחינוך הכלב הוא מובן מאליו ולא כדאי ואף לא רצוי לעשות טעויות בהתחלה אשר יובילו לבעיות קשות יותר בהמשך הדרך.

בנוסף - תדירות היא מילת המפתח, אל תתייאשו אם המצב דורש מסירות ומוטיבציה רבה לפני שהכלב שלכם הופך למלאך ממושמע.הכלב שלכם ילמד מאילוף רצוף ותדיר הכולל תוכנית אילוף המתאימה לו.

לטיפים נוספים עבור אילוף כלבים, עבור לאתר שלנו

כלבים שמפחדים מזרים

פחד מזרים הוא נפוץ בקרב כלבים. התנהגות זו היא תוצאה של רגישויות אצל גזעים מסוימים, רגישויות אינדיבידואליות, התנהלות לא נכונה או חוסר חשיפה לחברה ברגעים התפתחותיים קריטיים כגור. 

לעיתים קרובות זהו שילוב של כמה מכל הגורמים הנ"ל. זה בחלקו הגנטי, וחלקו בלימוד מוקדם או שילוב של שניהם.

כאשר הכלב גודל הוא נהפך לזהיר מפני סיטואציות חדשות. הדבר נראה בדרך כלל בגיל 6 חודשים או בתחילת התבגרות הכלב. למרות שעדיין ניתן לשנות בעיות התנהגותיות בכלב בגיר, ככל שנתערב מוקדם יותר בשיפור התנהגות הכלב כך נצליח יותר.

הכלב יכול להראות בכמה אופנים את זהירותו מפני זרים. בקצה אחד של הספקטרום הוא פשוט יתחמק מהם,  או להיפך, הוא באופן אקטיבי ירחיק אותם ממנו באופן אגרסיבי.

במילים אחרות הכלב יכול להגן על עצמו באופן פסיבי או אקטיבי. בכל מצב, אם הכלב מתנהג באופן פסיבי או אקטיבי, התנהגותו נובעת מאותה הסיבה...פחד.

כלב חברותי, מאולף היטב, מגזע טוב אשר בטוח בעצמו לא ירגיש את הצורך להתנהג אגרסיבי כלפי זרים/אנשים אשר לא מאיימים עליו.

ענישה היא לא הדרך במערך שינוי התנהגותי אצל הכלב. להעניש פיזית כלב אשר חושש (אפילו שהכלב נראה כמסוכן) היא לא הדרך הנכונה. כלבים לומדים ע"י אסוציאציות . אנו לא רוצים שכלב אשר פוחד וחושש יקשר בין ענישה עם משהו שכבר נותן לו תחושה לא נעימה וחרדה ויאשר אצלו את החשש כי אכן " אנשים זרים מביאים עימם סכנות..כאשר הם מגיעים אני נענש"

במקום, התוכנית הטיפולית תוריד את רמת הרגישות של הכלב כלפי אנשים זרים. בעצם, העבודה שלנו היא לשכנע את הכלב שזרים = רק דברים טובים. 

תוכנית תיקון התנהגות

כל אילוף עד כה היה אילוף ע"י גירוי. באופן פשוט יותר- הכלב היה מקבל גמול כאשר הוא ישב ואף לא קיבל גמול כאשר לא השיב לפקודה. מערכת התקשורת עם הכלב שלכם היה על בסיס “כן ולא” והתנהגות אשר יכולתם לראות.

כעת אנו נתחיל בתהליך, אך לא על ידי תגובת תגמול או ענישה אלא נקווה לשנות את תפיסת הכלב ואת הרגשתו אשר אנו לא יכולים לצפות ישירות. אנו מנסים לשנות את מצבו הרגשי של הכלב. אנו נתחיל עם משהו שהכלב נהנה ממנו כגון אוכל, במיוחד אוכל טוב , צעצועים ומשחקים הם גם אמצעי טוב אך הם פחות נוחים לביצוע.

השתמשו באוכל כגון סטייק, עוף, כבד, גבינה וכו'.  מאכלים שהכלב מאוד ירצה, ולא במאכלים רגילים.

במהלך תוכנית האימון הפעמים היחידות שבהן הכלב יקבל את אחד מהמאכלים האהובים יהיה רק בנוכחות זרים. זרים = סטייק. "אני אוהב סטייק" אנו מקווים לשכנע את הכלב "אני אוהב סטייק= אני אוהב זרים"

כעת, בחנו באיזה מרחק או אילו גירויים מטרידים את הכלב המגיב בפחד. הכלב עלול להיות בסדר כאשר הזרים נוכחים מחוץ לביתו אך כאשר הם נכנסים לטריטוריה שלו הוא עלול לפחד מכל גבר,אישה או ילד מתחת לגיל 5. הכלב יכול לפחד מתנועות פזיזות ומהירות ומזרים הצצים משומקום..." זרים הם בסדר כל עוד הם במרחק כמה מטרים ממני ואם הם מתקרבים אני מפחד". השקיפו רבות על צורת התגובה של הכלב וכתבו במה אתם מבחינים. הפכו למומחים באשר לדבר המטריד את הכלב או בשילוב של דברים מטרידים אשר הופך את הכלב לעצבני ואגרסיבי.

בכלליות, אלו הדברים אשר עלולים להטריד את כלביכם ולגרום לו להגיב:

גברים הם בדרך כלל מאיימים יותר מאשר נשים. התנועות שלהם יותר ישירים, קשר העין שלהם ישיר יותר, הם קולניים יותר מאשר נשים. הם גדולים יותר ולרבים מהם יש שיער פנים וכו'.

ילדים קטנים הם מגרים באיזשהו מובן. יש להם קול גבוה ולעיתים צפצפני, הם זזים במהירות ובאופן משונה. הם זורקים דברים ורוכבים על דברים מפחידים. הם לעיתים קשורים לסקייטבורד, רולרבליידס, מחזיקים בצעצוע קולני וכו'. הם אוחזים בכלבים ומחבקים אותם. כל ילד צריך ללמוד כי אסור לחבק כלב, במיוחד כלב זר. רוב הכלבים לא אוהבים חיבוקים.

קשר עין ישיר יכול לערער את הכלב. התכופפות מעל הכלב או מתיחה מעל צווארו,ראשו או כתפו גם יכול לעורר תגובה. הליכה מהירה בקו ישיר לכיוון הכלב, במיוחד באופן מהיר ביותר או איטי ביותר. נפילה או תזוזות זרועות או רגליים או שינוי בתנועה יכול לעורר את הכלב.

ברגע שתאבחנו את הדברים המטרידים את הכלב תוכלו לעבוד בטווח הבטוח על הכלב. מטרתכם היא לנוע באופן איטי מאוד עד שאתם מבחינים כי הכלב לא מראה פחד או אגרסיה.

אתם רוצים שהכלב יהיה מודע לזרים אך לא להיות מוטרד מן העניין ברגע זה. ברגע שהכלב מודע לאיש זר אתם תתחילו להאכילו מאכלים טעימים במיוחד אחד אחרי השני באותה מהירות שבו הוא מסוגל לאכול אותם. ולאחר מכן, כאשר הכלב עדיין במצב רגוע ולפני שהוא מקבל את ההזדמנות לפעול באופן אגרסיבי כלפיך או כלפי איש הזר:

1.אמרו לאיש הזר לעזוב.

2. ביחד עם הכלב עזבו את האיזור שבו עמד האיש.

חשוב ביותר שלא משנה כיצד הכלב שלכם פועל, אתם תמשיכו להאכילו. זכרו- אנו לא מעניקים לו תגמול על התנהגותו הנכונה או לא נכונה, אנו עובדים בכדי לשנות את מצבו הרגשי כלפי המצב. עם כלביכם לא יאכל, אתם קרובים מדי או עובדים עימו בצורה מהירה מדי כדי להתקדם בתהליך- אל תעשו זאת. אם הכלב לא רגוע מדי כדי לאכול, אתם עובדים בקצב מהיר מדי.

במשך כמה שבועות עבדו עם הכלב במצב שבו הוא פועל בנוחות. לדוגמא, אם הכלב רגוע כאשר האיש במרחק 7 מטרים ממנו אתם תעבדו בצורה הבאה: 7  מטר מהאיש, 8 מטר מהאיש, 5 מטר מהאיש. ככל שאתם רואים כי המצב משתפר והכלב לא מראה סימני חרדה אתם עובדים בצורה נכונה. הכלב הוא המחליט על קצב התרגיל.

כעת, הורידו את המרחק באופן הדרגתי, אולי אתם עובדים באופן ממוצע באיזור ה 5 מטר מהאיש בצורה מוצלחת. כעת עברו ל4 מטר.

לאחר שהכלב מגיב בצורה נכונה כלפי זרים, הזרים יוכלו ליצור קשר עם הכלב. אך לא על ידי מגע!

לדוגמא- האיש מתקרב בטווח 6  מטר וזורק חתיכת סטייק לפני הכלב ועוזב, או האיש מתקרב לאט לאט,  מתכופף ויושב וזורק כמה חתיכות עוף על הרצפה ליד הכלב. הוא לא מדבר ולא מסתכל על הכלב.

אם אתם עובדים בקצב אשר טוב עבור הכלב הוא יתחיל להיראות נינוח יותר ויצפה, במובן הטוב לביאתו של האיש הזר. כעת תוכלו להתקדם לשלב הבא..

האיש יישב (אך לא ידבר או יסתכל על הכלב) ויאפשר לכלב להתקרב אליו אם ירצה, ברגע זה הוא ייתן לו חתיכת אוכל.

האיש אף פעם לא יושיט אל עבר הכלב. בסופו של דבר הוא יוכל להחזיק בחלק התחתון של צוואר הכלב ויראה אם הכלב רוצה בקשר פיזי זה.

כעת,עברו אל המקום שבו הכלב יקבל תגמול מידו של האיש הזר. רק אז האיש יוכל לדבר אל הכלב בלחש או יוכל יצור קשר עין מהיר עם הכלב וכו'.

אולי כעת האיש יוכל להיות הראשון להאכיל את הכלב (מאכל גדול שהכלב יוכל לנגוס ממנו או ללקק ממנו) ובאותו זמן ללטף את החזה של הכלב או צד הכלב, הימנעו מליטוף ראש הכלב או איזור הכתפיים.

אבחנו כי הכלב מפחד מכמה דברים. למשל,  הכלב יכול לקחת את גמולו מן הזר אך ברגע שהזר מדבר או עומד הכלב יגיב אחרת..המראות ייראו אחרת עבור הכלב, מראה מסוכן, אתם תצטרכו להבחין מתי הכלב מרגיש בסיטואציה חדשה הגורמת לו להגיב.

אז, האם הכלב יכול לגשת אל עבר האיש העומד, האם האיש יכול להתכופף מעליו,  האם הוא יכול לנענע את זרועו או מחזיק בשקית ניילון?

שוב, כל פעם שתוסיפו אלמנט זר תצפו כי העניין יקשה על הכלב. יכול להיות כי הכלב ירשה לאיש הזר ללטף אותו אבל לא כאשר הוא מחזיק בשקית ניילון מלאה במוצרים. לכן האיש הזר יחזור אחורה לשלב של זריקת האוכל כאשר הוא מחזיק בשקית הניילון וימשיך בהתקדמות הדרגתית.

תהליך איטי ויציב הוא שם המשחק. אני יודע שזה מאוד מפתה שכאשר אנו מצליחים מעט בשלב מסויים פשוט לדלג על שאר השלבים ולהתקדם באופן מהיר יותר, אך זה לא מומלץ. הקפידו להישאר במצב שבו הכלב ממשיך להצליח. רק כאשר הכלב נראה  נינוח ומצליח תוכלו להתקדם לשלב הבא. אם באיזשהו שלב הכלב נראה עצבני ומתוח פשוט קחו הפסקה מהאילוף לזמן מה.

לטיפים נוספים עבור אילוף כלבים, עבור לאתר שלנו

כיצד לאלף כלב לעשיית צרכים

אין כזה דבר כלב כמעט יודע לעשות את הצרכים שלו בחוץ או שהוא כן או שהוא לא זה כמו להגיד שאשתך היא כמעט בהריון. 

כאשר אנחנו רוצים לאלף את הכלב לגבי עשיית הצרכים זה חייב להיעשות או בפנים או בחוץ, אין חפיפה אין משהו ביניהם.  אנשים רבים תוהים למה כלביהם לא יודעים מה לעשות כאשר מוציאים אותם לטיול. הוצאת הכלב כמה פעמים ביום לחצר הבית היא לא הצורה לאלף כלב.

אך העובדה שאתם מוציאים את הכלב לטיול מחוץ לבית גם לא מהווה קביעה כי הכלב יידע מה לעשות בחוץ.

הבעיה הגדולה ביותר בינך לכלב שלך היא שהכלב מאוד רוצה לרצות אותך אך לא יודע כיצד לתקשר עימך.

אנשים רבים תוהים למה כלביהם לא יודעים מה לעשות כאשר מוציאים אותם לטיול. הוצאת הכלב כמה פעמים ביום לחצר הבית היא לא הצורה לאלף כלב.

אך העובדה שאתם מוציאים את הכלב לטיול מחוץ לבית גם לא מהווה קביעה כי הכלב יידע מה לעשות בחוץ.

הבעיה הגדולה ביותר בינך לכלב שלך היא שהכלב מאוד רוצה לרצות אותך אך לא יודע כיצד לתקשר עימך.

בתאוריה, אילוף הכלב לעשות את צרכיו מחוץ לבית הוא דבר פשוט.

הדרך לעשות זאת היא נתינת האפשרות לכלב לעשות את צרכיו בחוץ בלבד ולמנוע ממנו לעשות את צרכיו בבית.

בנוסף ללימוד הכלב על עשיית צרכים מחוץ לבית הכלב אף ילמד לתקשר איתך, הוא יבין למה אתה מוציא אותו החוצה וידע להגיד לך מתי יש לו צורך לצאת החוצה לטיול.

הכלב לומד בעזרת אסוציאציות. אם שיעורי האילוף שלו עקביים הוא ילמד מהר מאוד לעשות את צרכיו מחוץ לבית.

אנו בעצם מנצלים את העובדה כי לכלב יש אינסטינקט טבעי להשאיר את מקום מושבו נקי, להשאיר את "המיטה" שלו נקיה.

אנו מחקים את המערה הקטנה,מקום מושבו של הכלב בטבע ומציעים לכלב את הפינה שלו בכלוב.

המלונה הופכת להיות המיטה של הכלב ללא יכולת לצאת מהמיטה. אם המלונה בגודל המתאים הכלב לא יוכל לעשות את צרכיו בתוכה. בתחילה,חלק מהגורים לא יאהבו את המלונה. אך תוך כמה ימים הם יתרגלו אל המיטה החדשה שלהם ללא בעיה.

הכלבים תמיד היו ותמיד יהיו חיות אשר מוצאות את ביתם במערה. הם פשוט מעדיפים להיות מוגנים במערה. בטבע, הכלבים היו מגדלים את גוריהם בתוך המערות. הם גדלים בשנה הראשונה באופן צמוד למערה שלהם. 

בבתים, הכלבים בוחרים את "המערה" שלהם. הם יבחרו במקום מתחת לשולחן, מאחורי הספה או אפילו בארון.

מלונת הכלב היא המיטה הטבעית בשביל הכלב והמקום הבטוח ביותר לשים את הכלב בעת הצורך או כאשר אתה צריך את השקט שלך.

אם אתם נרתעים מלשים את הכלב במלונה מחשש לאכזריות, תנו להסביר לכם מהי אכזריות-

אתם בעצם עוזרים לכלב עם רצונו הטבעי למקום משלו.

היכן שוכב הכלב בשנתו הלילית? האם הוא שוכב באמצע מרחב פתוח איפה שהחיות האחרות יכולות לתקוף אותו? לא ! הוא מוצא לעצמו מערה או גזע עץ בו הוא יוכל להרגיש בטוח ומוגן.

הדרך הנכונה להשתמש במלונה תספק מענה טבעי לכלב שלכם. הדבר יקנה לכלב מקום בטוח, מוגן ונעים.

עם זאת, חלק מהגורים יבכו רבות בתחילת המעבר למלונה במשך כמה ימים.

השאלה שצריכה להישאל הי האם אני מעדיף לסבול מיללות הגור במשך כמה ימים או לנקות אחר הצרכים שלו מהשטיח?

התשובה פשוטה ביותר.

בסופו של דבר הגורים מבינים כי הבכי והייללות שלהם לא יובילו אותם לשום מקום כל עוד אתם מתעלמים מהם ולא מוציאים אותם מהמלונה כאשר הם בוכים.

אם הדבר מציק לכם עדיף לשים את המלונה במרתף או לצאת מהבית לכמה זמן.

האמינו לי- הגור יתעייף ויספיק לבכות. אלו מהם שנכנעים ומוציאים את הכלב כאשר הוא בוכה יוצרים לעצמם את הבעיות עם הכלב.

גורים קטנים ישנים בין 15-18 שעות ביום, הדבר נורמלי לחלוטין. הם לומדים לאט לאט כי המלונה היא המקום בשבילם לישון ולהירגע.

אני מניח בצד המלונה קערה עם נשנושים לכלב.בכל פעם שאני אומר את פקודת המלונה אני זורק לתוך המלונה 3-4 עוגיות טבעיות. נתינת העוגיה נותנת סיבה טובה לגור להיכנס פנימה למלונה. תתפלאו לראות איך הגור מגיב מהר לנתינת העוגיה במלונה.הכניסה למלונה הופכת לחוויה חיובית.

בעוד הכלב מתבגר ולומד אני קודם אתן את פקודת המלונה ורק אח"כ אתן לו עוגיה. אני גם אצפה שהכלב יכנס לבדו לתוך המלונה כאשר אתן את הפקודה ולא אצטרך להשליך עוגיה לתוך המלונה. תרגיל המלונה הוא תחילת הלמידה של הכלב להיכנס לתוכה כאשר אתה מצפה לאורחים. כלבים הנובחים ומתנהגים בפזיזות כאשר הם שומעים את צלצול הפעמון או נקישת הדלת צריכים לקבל את פקודת המלונה. כך מתחילים בתהליך האילוף.

כאשר צריכים לבחור את גודל המלונה,חישבו קטן. אם תרכשו מלונה גדולה מדי,הכלב ימצא פינה קטנה במלונה לשינה ובשאר המקום יעשה את צרכיו.

הכלב יהיה רשאי לעשות את צרכיו מחוץ לבית בלבד. זה בסדר להניח את המלונה בחדרו של האחראי על הליכות הבוקר של הכלב. העניין יהיה זמני בלבד. אני לא מעריץ של הנחת המלונה בחדרי שינה, הדבר מוביל לכלבים בוגרים לפתח בעיות של דומיננטיות.כאשר הגור בוגר מספיק לישון לילה שלם מבלי לעשות את צרכיו אני ממליץ כי המלונה תועבר לחדר אחר.

המלונה לא אמורה להוות מקום ענישה בשביל הכלב. כמה צעצועים בטיחותיים בתוך המלונה ישמחו את פני כלבכם. עצם חלולה במילוי חמאת בוטנים או גבינה לבנה יכולה להעסיק את הכלב שלכם שעות בתוך המלונה.

שימו לב לשאר הצעצועים שאתם משאירים במלונה, צעצועים אשר משמיעים רעשים אינם בטיחותיים בשביל הכלב. הכלב נושך וקורע אותם כך שמנגנון הצפצוף/הצופר הקטן חשוף והכלב עלול לבלוע אותו ולהיחנק.

התחילו את אילוף המלונה כאשר אתם נמצאים באותו החדר של המלונה.  הקפידו להגיד מילים חיוביות ותשבחות לכלב, הראו לו כי אתה שמח שהוא נשאר במלונה בשקט.

עם יציאות וחזרות תכופות מהחדר (השתדלו לחזור עם צ'ופר) הכלב יתרגל לכך שאתם לא באותו חדר איתו. הכלב ילמד שזה בסדר שאתה עוזב לזמן מה כי הוא יידע שאתה תמיד חוזר. 

הגדילו באופן הדרגתי את הזמנים בהם אתם מחוץ לחדר ותוך זמן קצר תוכלו לשהות מחוץ לחדר לכמה שעות.

בזמן שהכלב במלונה חשוב שלא תנזפו בו אלא אם הוא נושך את המלונה. אתם יכולים להראות לו כי אתם לא מרוצים שהוא נובח או צועק כשהוא במלונה אך לעיתים קרובות הכלב לא יישמע לכך ולכן עדיף להתעלם מנביחות הכלב כאשר הוא במלונה.

ריתוק" למלונה עובד בצורה כל כך טובה כך שרוב הכלבים יבחרו בעצמם במלונה כמקום לינה ובאופן כללי כמקום שהותם. הם ילמדו שהם יכולים לישון במלונה ולנוח מבלי שאף אחד ידרוך עליהם או יעבור מעליהם. אני מאכיל את כל כלבי הבית שלי בתוך המלונה, אני אף פעם לא מניח את קערת האוכל מחוץ למלונה.

בשעות הלילה הוציאו את הכלב שלכם לטיול כך שתהיה לו האפשרות לעשות את צרכיו. אם אתם גרים במקום מגודר תנו לכלב שלכם להסתובב בחוץ חופשי ללא רצועה אך הקפידו להישאר עימם בחוץ. תנו מילת חיוב כאשר הכלב מסיים את צרכיו. הכניסו אותו מיד לתוך הבית ולתוך המלונה.

הגור יכול להסתובב בצורה חופשית בבית כל עוד הוא בטווח הראיה שלכם. אם לא השגחתם עליו הוא עלול לעשות את צרכיו על הרצפה או השטיח. האשמה במקרה הזה היא שלך ולא של הגור. אל תאשים את הכלב על הטעויות שלך.

הפעמים היחידות בהם הגורים שלי משוחררים בבית היא רק כאשר חזרנו מטיול בחוץ ורק לזמן קצר. האינטראקציה עם הכלב נעשית אך רק בחוץ. אני אף פעם לא משאיר כלב בתוך הבית ללא השגחה עד שהוא מגיע לגיל 18-24 חודשים ואז רק לטווחי זמן קצרים.  הגורים צריכים לצאת לטיול על הבוקר, והכוונה היא "על הבוקר", הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות בבוקר הוא להוציא את הכלבים לטיול. הוא התאפק כל הלילה והוא עלול לעשות את צרכיו בבית כי הוא לא יכול להתאפק יותר.

לאחר הטיול הכניסו אותו לבית ותנו לו קצת חופש אך במטבח בלבד. גדר בטיחות לילדים במטבח הוא רעיון מעולה להגביל אותו מלהגיע לחדרים אחרים בבית.

הניחו לו לנפשו בשעת ארוחת הבוקר שלכם. לאחר הארוחה שלכם, תנו לו קצת ארוחת בוקר אך בתנאי שיש לכם זמן להוציא אותו לעוד טיול קצר ומיד. זכרו את הכלל- תמיד להוציא את הכלב לאחר ארוחה. כלבים עושים את צרכיהם לאחר התעמלות,שינה ואכילה.

עכשיו הכניסו אותו לבית והכניסו אותו למלונה והמשיכו במטלות היום שלכם. השאירו אותו בכלוב עד השעה 11:00-11:30.לאחר שהייה ממושכת במלונה הוציאו אותו לטיול. הכניסו אותו פנימה והשאירו אותו חופשי בחדר המטבח. הכינו לעצמכם את ארוחת הצהריים שלכם בעוד הכלב משוחרר במטבח,אך הקפידו לשים עין עליו.

בארוחת הערב, לאחר שהכלב אכל את הביס האחרון הוציאו אותו שוב לטיול. לאחר שהוא עשה את צרכיו הכניסו אותו ותנו לו שוב את החופש בסביבת המטבח כאשר אתם מכינים ואוכלים את ארוחת הערב שלכם. תנו לו עוד טיול קצר בסביבות השעה 20:00 ושוב לפני שאתם הולכים לישון. חלק מהגורים צריכים יותר התעמלות כדי להגיע לשלב של עשיית צרכים. אצל כלבים,התעמלות תמיד מגבירה את הצורך לעשות צרכים.

השורה התחתונה היא שאין דבר כזה להוציא את הכלב יותר מדי פעמים לטיול.אם אתם מוציאים אותו כל שעה הוא לומד שתהיה לו הזדמנות לעשות את צרכיו בחוץ ולא בפנים הבית. אם מישהו אומר לכם לחכות 4 שעות,אני אומר- בשביל מה? אם אתם יכולים להוציא אותו בתדירות למה לחכות הרבה זמן. אנחנו רוצים לבסס דפוס התנהגות או לקבוע תבנית בשביל הכלב ואיזו דרך טובה יותר מאשר להוציא אותו לטיול ככל האפשר. בנוסף,אל תשכחו לשאול את הכלב שלכם לפני הוצאתו לטיול- "רוצה לצאת לטיול?" ולתת לו תשבחות כאשר הוא עושה צרכיו. אני תמיד משבח את הכלב הבוגר שלי כאשר הוא עושה את צרכיו.

עוד נקודה חשובה, אוכל תעשייתי לכלבים לוקח בין 14-15 שעות לעבור את מערכת העיכול של הכלב. אוכל טבעי לכלב לוקח בין 5-6 שעות. אני ממליץ בחום שתבדקו את האופציה הטבעית

לטיפים נוספים עבור אילוף כלבים, עבור לאתר שלנו

5 טיפים מועילים להוזיל את עלויות אחזקת הכלב

אנשים אוהבים את כלביהם והם מוציאים כסף רב כדי להראות זאת. החל מבגדים, טיפולי ספא ובתי מלון עם סוויטות פרטיות. אין שום פסול בהוצאת כספים על הכלבים, אם יש לכם את הכסף לבזבז. אך אם אין לכם עודפי כספים הנה כמה טיפים לחסכונות: טיפ 1# : הפסיקו לרכוש הרבה צעצועים !אני מבין כי אתם רוצים שלכלב שלכם יהיה מגוון רחב של צעצועים לשחק עימם אך האמת היא שהוא רק צריך 2 צעצועים; אחד ללעוס עליו והשני לשחק ולמשוך בצעצוע (ושלישי אם הוא אוהב לרוץ אחרי כדורים ולהחזירם).טיפ 2#: הפחיתו את כמות האוכל שלואני מבין שזה אולי נשמע קצת אכזרי, אך הדבר ידוע כי חברות המזון לכלבים נותנים הוראות להאכיל את כלביכם יותר ממה שהוא צריך מתוך אינטרס עסקי, בדרך זו אתם מסיימים את שקיות האוכל שלהם מהר יותר וקונים יותר שקיות אוכל (זוהי גם אחת הסיבות להשמנת יתר אצל כלבים). אם על שקית האוכל כתוב להאכיל את הכלב 3 כוסות, האכילו אותו 2.5 כוסות.טיפ 3#: סירוס הכלבלמרות שמחיר ניתוח סירוס ועיקור עולה כ 600 שקלים. המחיר עבור חידוש רישיון כלב אשר אינו מסורס הוא 367 ₪ ואילו עבור כלב מסורס הוא 52.5 ₪ בלבד! זאת אומרת שאם תסרסו את הכלב כבר בשנתו הראשונה והוא זוכה לחיות 10 שנים, אתם תחסכו 3,145 ₪ !.טיפ 4#: לכו לשרות הווטרינרי העירוני לחידוש רישיון הכלבחידוש רישיון הכלבים מצריך בחיסון הכלב אשר עלותו יכולה לנוע בין 52.5- 367 ₪. אם תלכו לשרות הווטרינרי הם אינם גובים תשלום נוסף עבור השרות. אם תלכו לווטרינר פרטי הוא יוסיף לכם עלויות נוספות שיכולות להגיע לכפול המחיר !טיפ 5#: העסיקו מאלף כלביםלמרות שמאלף כלבים טוב יעלה לכם בין 200-300 ₪, חשבו כמה כסף עלתה לכם הספה וכמה זמן וכסף בזבזתם על ניקיון הבלאגן שהכלב עשה. הפריטים היקרים לכם בסיכון של נזק והרס אם לא תערבו מאלף כלבים. דרכי אילוף הכלב אינם תמיד ברורים מאליו.אני מקווה שטיפים אלו עזרו לכם. הרגישו חופשי לכתוב כל הערה, תגובה או דרך נוספת לחסוך.

לטיפים נוספים עבור אילוף כלבים, עבור לאתר שלנו

בוגי, הלב של כולנו

אתם חושבים שאין כזה דבר יותר מדי התעמלות עבור כלבים? תחשבו שוב. לברדור חום העונה לשם בוגי הצטרף לחצי המרתון באבנסוויל, אינדיאנה. בוגי לא התאמן לקראת המרתון ורק שבוע לאחר הלך לעולמו. 

הוא ברח מבעליו בלילה לפני המרוץ וביום המרוץ פשוט הצטרף לכל הרצים וסיים את המרתון בשעתיים ו 15 דקות. בוגי הפך לסנסציה באינטרנט וקאף יבל מדליה ממארגני המרוץ עבור סיום המרוץ. הוא אפילו הופיע בתוכנית בוקר פופולארית באמריקה (טודי שואו). לצערינו, רק שבוע לאחר  בוגי מת מהתקף לב ב15 לאוקטובר. בוגי היה בן 10.

לטיפים נוספים עבור אילוף כלבים, עבור לאתר שלנו

כיצד לעזור לכלב שלך להתמודד עם חרדת נטישה

אני מקבל הרבה שאלות בנוגע לחרדת נטישה אצל כלבים. הלוואי והייתה לי תשובה קצרה וקלה. אך לצערי זהו לא המקרה. חרדת נטישה הינה בעיה חמורה ביותר אצל הרבה כלבים בה הם מאבדים שליטה. הדבר גורר לשתן ונזק בתוך הבית, קירות ודלתות מקולפים, שלוליות של ריר וכו'.

קודם כל, בואו נשלול כמה מהמיתוסים. כאשר כל זה קורה, זה לא אומר שהכלב מנסה לנקום בך או שהוא כועס עליך. זה אף לא קורה בגלל שהכלב שלך חושב שהוא הבוס והוא לא הרשה לך לעזוב את הבית (האפשרות האחרונה נשמעת קצת מטופשת אך שמעתי מישהו טוען לכך בטלווזייה). אנו חייבים להבין כי הבעיה חמורה ורצינית וכי לתקן כלב אשר נמצא במצב כזה יכול לקחת בין 6 חודשים ואפילו עד שנה.

שנית, אנו חייבים לאבחן כי הבעיה אכן חרדת נטישה ולא רק כלב משועמם. כלב אשר לו הרבה אנרגיה ימצא דרך לשחרר את האנרגיה הזאת בכל מצב אם אנחנו לא ניתן לו דרך להפיג אותה.

בואו נראה כיצד ניתן לגרום להפסקת החרדה. המטרה שלנו היא שנוכל לצאת מהבית מבלי שיהיה לכלב אכפת. הדבר הראשון שנוכל לעשות היא למצוא סימן שעל ידיו הכלב יוכל לדעת כי בכוונתך לחזור לבית. אני בדרך כלל אומר "אחזור עוד מעט". זהו הדבר האחרון שהכלב שלך ישמע ממך לפני צאתך. פשר הדבר כי הצעד הבא הוא שאתה אכן חוזר הביתה. ע"י חזרה על הדבר הכלב יתחיל לבנות לעצמו אסוציאציה שבכל פעם שהנך אומר "אחזור עוד מעט" הוא יידע שאתה אכן חוזר. תוכלו לעשות הרבה חזרות כאלה. הגידו את המשפט, צאו מהבית וחזרו לאחר דקה ותנו לכלב פרס כלשהו (ליטוף בטן או ממתק). כל פעם שתעשו זאת האריכו את משך הזמן בו אתם נמצאים מחוץ לבית. בתחילה הכלב שלכם ידאג ויילחץ כאשר אתם שוהים מחוץ לבית. אך לאחר חזרות על התרגיל הכלב ידע מה בדיוק קורה ולמה לצפות ויתחיל להירגע כאשר אתם מתאמנים על התרגול.

בשביל התרגיל הבא תצטרכו חפץ אשר בתוכו חור כלשהו שתוכלו להכניס לתוכו חמאת בוטנים או כל דבר דומה אחר. הרעיון מאחורי זה הוא להעסיק את הכלב בחפץ זה מאשר בך. אני אוהב להשתמש בתא של הכלב, המקום שהוא מרגיש בו בנוח. אך כל מקרה לגופו ולכן כדאי להפעיל שיקול דעת פרטני בעניין זה. אנו ניתן לכלב משהו שהוא מאוד אוהב לזמן קצר ואנו נישאר לצד הכלב. בפעם הראשונה שיתם מבצעים תרגיל זה עשו זאת ל5 דקות. לאחר 5 דקות אמרו לכלב "אוקי" והזיזו את החפץ מהישג ידו. אם לא תוכלו לעשות זאת בבטחה השאירו את החפץ במקום. בפעם הבאה שאתם עושים זאת האריכו את משך הזמן שיש לכלב עם החפץ בתוך התא שלו ובנוסף קחו צעד אחד אחורה ליצירת מרחק כלשהו מהכלב. אך זכרו להישאר קרובים לכלב בתרגיל זה. אם תזוזו יותר מדי הדבר יגרום לכלב לשים לב אליך דבר אשר יעורר אצלו חרדת נטישה ולכן נסו לא לזוז כך שתשומת ליבו של הכלב הוא על החפץ בלבד. המשיכו לעבוד על תרגיל זה. אם התרגיל נעשה בצורה נכונה תוכלו להגיע למצב שבו תוכלו לצאת מטווח הראיה של הכלב והכלב יהיה נינוח עם מצב זה. טיפ קטן בנוגע לחפץ עם חמאת הבוטנים: תוכלו להכניס אותו לפריזר וכך תוכלו להאריך את חייו ולתרגל עם החפץ יותר פעמים.

אלה הם רק כמה רעיונות כיצד להתמודד עם כלב בעל חרדת נטישה ולגרום לו להיות שליו ונינוח כאשר אתה יוצא מהבית או מטווח הראיה שלו. זכרו להתחיל בצעדים קטנים כדי שהכלב ירגיש נוח עם המצב המשתנה בצורה איטית. אם תמהרו בכל התרגילים ולא תעלו באיטיות את דרגת הקושי של התרגיל הכלב ימשיך לחוש את חרדת הנטישה.

בנוסף, תמיד מומלץ לשכור מאלף כלבים מקצועי שיוכל לעזור לכם בעניין ולהדריך אתכם מקרוב.

תיקון בעיית חרדת הנטישה אצל הכלב שלכם ייקח התמדה רבה מצידכם. מאוד חשוב לתרגל ולהתאמן על התרגילים כמה פעמים ביום וזכרו להיות סבלנים ביותר.

לטיפים נוספים עבור אילוף כלבים, עבור לאתר שלנו